רומן גולוב - מסקנות

מסקנות : 
הצעות והשלכות על קובעי המדיניות :
על הממשלה ועל רשויות להשיב לעצמן חלק מן האחריות החברתית, שהיא זנחה בעשורים האחרונים. עליה לקחת חלק פעיל בשימור מקומות עבודה, כמו גם ביצירת מקומות עבודה חדשים. עליה לתמוך ביוזמות של יחידים ושל מגזר הפרטי בתחום החינוך והכשרה . עליה לראות את איגודים המקצועיים , כשותפים להשגת יעדים לאומיים במקום לראותם כיריבים . לבסוף על ממשלה מוטלת המשימה החיונית של שמירת החוק והסדר באמצעות אכיפת חוקיה ותקנותיה , ובייחוד בכל הקשור להגנה על הקבוצות המנוצלות ביותר במשק כמו חסרי השכלה,נשים ועובדים זרים עם רכישת זכיינות לעסקים .
על ארגונים ועל מעסיקים במגזר הפרטי להעריך מחדש את הרווחים של יחסי תעסוקה יציבים. בהקשר זה , השקעה מתמשכת בחינוך, ובהכשרה ובצמיחה האישית של כוח עבודה שלהם יכולה להיות רווחית למעסיקים ולעובדים גם יחד.
בהקשר גלובלי מדינת הרווחה תוכל להתקיים רק על בסיס מכניזם כל-לאומי. מדינת רווחה אינה יכולה להתקיים במדינה אחת , היא יכולה להתקיים רק כחלק ממערכת בינלאומית הנשענת על הסכמים שימנעו את בריחת ההון למקומות שיש בהם עבודה זולה וחסרת זכויות.מערכת כזאת תשווה את תנאי התעסוקה , השכר ורווחה כלפי מעלה, במקום מה שמתרחש היום וזכה לכינוי "המרוץ לתחתית" . צריך לכוננן פרמטרים בינלאומיים בתחום הזכויות החברתיות והפיתוח החברתי , כמו אלה שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה בתחום של זכויות האדם.הדבר יהיה קשה לאור עובדה כי מוקדי כוח הקפיטליסטיים בולמים את התפתחות של הסכמה נורמטיבית כזאת בתחום של זכויות חברתיות ופיתוח חברתי . מדינות יפעלו להשגת הסכמה כזאת רק אם יופעל עליהם לחץ מבפנים . היום  בסוף 2008 כאשר מתרחש משבר פיננסי גלובלי , יש סיכוי לכך שנפגעים רבים ברחבי התבל כן יקומו ויפעילו לחץ על ממשלותיהם בעניין . כל משבר זה לא רק פגיע והרס אלא גם הזדמנו לשנות לשפר בדיוק כמו מלחמת עולם השנייה שבעקבותיה השתנו זכויות האדם לטובה. ועד שיתהווה בסיס תת- לאומי עם שער הדולר, לאומי ועל לאומי לטיפול בסביבה החברתית אין חלופה לקפיטליזם הגלובלי. לפי שעה אנחנו ניצבים לעומתו חסרי אונים.
עידן הכוח ביחסי העבודה החדשים הולך ומאבד מיעילותו . סכסוכים ותחרות בלתי יעילה עלולים לגרום, בסופו של דבר, לאובד הקיום הכלכלי , כאשר אף אחד מן הצדדים איננו עושה את המאמץ הראוי וההכרחי להבין את הצרכים ואת הבעיות של הצד האחר. הקורבנות המידיים של העדר ריסון העצמי יהיו לרוב העובדים . יש מקום לעידן חדש של שותפויות אסטרטגיות בין עובדים למעבידים ובינם לבין הריבון,לפיתוח כלים מגשרים שיעצימו את ההידברות , יפוגגו את המתחים המיותרים ויחזירו את הסדרי העדיפויות האמיתיים לסדר היום.אחד מן הנושאים המרכזיים , בסדר יום חדש , הוא נושא ההכשרה וההשתלמויות .הכלכלה הגלובלית ממריצה תחרות עולמית. יצרנים שהתחרו בעבר בזירה הלאומית מתחרים כיום עם יצרנים בזירה הבינלאומית . ליצרנים בארצות עשירות בעלות רמת הכנסה גבוהה ותנאים סוציאליים קשה להתחרות עם יצרנים בארצות עניות , שרמת ההכנסה והמיסוי בהן נמוכה בהרבה.על רקע זה התפתחה גישה שהדרך היחידה לשמור על יתרון כלכלי וצמיחה כלכלית במדינות המפותחות היא באמצעות ייצור מוצרים עתירי ידע : מחשבים,תוכנות,אמצעי תקשורת,מכשירים רפואיים , תרופות וכו' . כדי לעמוד באתגר זה, על החברות המפותחות להפוך לחברות ידע,ולבנות על יתרונן היחסי בתחום החינוך . וההשכלה .הדבר מחייב את העובדים להתעדכן כל הזמן . רמת השכלה נמוכה היא איום רציני על עתידו של כל עובד.האיגוד המקצועי ביחד עם ארגוני מעסיקים חייב ליתן תשומת לב מיוחדת להכשרה והשתלמויות במקום העבודה .